אורות

הבורא ברא את היקום ללא קשר לזמן ולמרחב ,'' תוהו ובוהו '' ערבוביה.

אורות .
אורות הוא מושג בקבלה שמהותו היא תוכן רוחני בתוך מבנה אורות ,ניצוצות כלים ( אנ"ך ). ה רמח"ל בספרו "קל"ח פתחי חכמה" פתח ה' מסביר את המושג אור בקבלה בהתפשטות עשר הספירות .
המושג "אור" בחכמת הקבלה מסמל את תכונת הנתינה, תכונתו של הכוח העליון. כדי להיכנס במגע עִמו, מספיק שנרצה להידמות לו, להיות כמוהו - לתת. אם רק נרצה בכך, ...
אור שבא אל העולם שלנו מאין סוף במימד העליון יותר .
כל עשר הספירות הינן כוח אחד- האור של האל, הספירות שדרכן מועבר האור שונות זו מזאת מהעליונה לתחתונה . הספירות הן ה"כלים", אליהן האור נמשך.
עץ החיים מעיד על ירידת הרוח לחומר ועל עליית החומר אל הרוח,
כל המציאות שאנו תופסים בחמשת החושים וגם בחושים הנוספים שהסתירו מאיתנו הכל נמצא בתוך המוח.
אין שום דבר חוץ מאור וכלי וגם האור הזה הוא תוצאה של משהו שמגיע מתוך המוח של האדם.
הבורא נמצא בתוכנו או איך שהמקובלים כתבו ...
"כל העולמות העליונים והתחתונים נמצאים באדם"
לא רואים את האור, אור זה לא הילה, הילה היא אור גשמי כמו אור השמש .
זה גם לא ניצוצות, אתה לא תופס גם את הניצוצות עצמן כמשהו שאתה מביט עליו שכביכול נמצא מחוץ אליך.
הניצוץ שבך הוא הנפש.
אור מלביש אור.
אור ישר - אור הנמשך "מלמעלה למטה". מה"אין סוף" לפרצופים (לספירות), משפיע לספירות של יושר לפי הרצון לקבל שבהם: המשפיע משפיע לרצון עב יותר.
אור חוזר - אור שלא מקובל בבחינה ד' ונדחה על ידי המסך. משמש לאחר צמצום א' בכל הפרצופים ככלי קבלה במקום בחינה ד'.
אור מקיף - כל אור שנדחה מחמת חולשת המסך מלהתקבל בסוף הפרצוף.
נמצא סביב הפרצוף, ולוחץ על המסך על מנת להתלבש בו בעתיד.
אור פנימי - אור המלובש בכלי.
אור רשימה - מה שנשאר לאחר הסתלקות האור מהכלי .
שאתה לא צריך לתקן את עצמך, אלא לתקן את הנפש שלך, האור שבה כבר יתקן לך את הלב (כלומר את הרצונות האגואיסטים וכנראה שגם חלק מהתכונות שאתה חושב שהן לא משהו ,שעדיין נמצאות בחיפוש הרוחניות .
אור האינסוף הוא דמות נר''ן חי (נפש,רוח,נשמה,חיה, ויחידה).
מושג האור, לפי חכמת הקבלה, מסמל את הכוח הכללי והקבוע שפועל מעל החומר, מחזיק ומחיה את כל התהליכים והתופעות בטבע.
נשמה -   המשך
הנשמה מקורה עליון והיא נחצבה מעולם הבריאה. החלק הרוחני הייחודי לאדם ושאינו קיים באף ייצור אחר. היא העל מודע העמוק שבאדם. הגרעין הפנימי של אישיותנו שאינו מתכלה לעולם וחי חיי נצח. היא החלק הטהור ביותר ואין אפשרות לפגום בה אלא לעמעם ולערפל את התגלמותה והופעתה בחיי האדם. בלילה עולה ונפרדת מהגוף ושבה אליו בבוקר כפי שנאמר בתפילת הבוקר " שהחזרת בי נשמתי...". נקשרת עם עולמות עליונים ונושאת לאדם מסרים תמידיים (חלום) שאם יהיה קשוב אליהם יוכל לדעת אודות העתיד להתרחש. אחראית על האינטלקט ועל החלק החשיבתי ולפיכך מקום משכנה במוח האדם.
הנשמה הינה ישות ממשית נצחית , חסרת צורה המסוגלת לקיום שאינו מחויב ותלוי בקיום הגוף החומרי. כאשר היא שוכנת בגוף היא מהווה את מנוע הבעירה הפנימי ומרכז השליטה המחשבתית. בזמן עזיבתה את הגוף באופן זמני ( שינה ) או לצמיתות ( מוות ), הגוף מאבד את חיוניותו והופך לחפץ דומם חסר זרם תודעה. הגדרה זו מציגה את הנשמה כאנרגיה רוחנית אין סופית שאינה כפופה לחוקים גשמיים כלשהם הואיל ולנשמה קיום במישורים שאינם ארציים , תפיסה זו מגדירה את הנשמה כבת אלמוות המתקיימת גם לאחר מות הגוף עצמו. באופן טבעי לגמרי דברים אלו מובילים אל עבר שער נוסף הנקרא גלגול נשמות. תחום מרתק ועמוק לכשעצמו. יובן למעיין כי כל הדרכים הפילוסופיות המגדירות את רעיון הנשמה נפגשות בסופו של דבר באותה הנחת יסוד הקובעת כי לנשמת האדם חיים עצמאיים נצחיים שמקורם בעולמות עליונים.
הנשמה זורמת בספירות: כתר, חכמה, בינה, דעת.

היופי שבבריאה

היופי שבבריאה נועד לבעלי הנפש היודעים להודות על כך.
אני מאמין באמת ברוחניות. אני חי בעולם שהאמת המיסטית היא האמת שלו. עולם שבו לא קיים אלא האחד, שהאמת האלוהית מצויה בכל וניתן לגלות את האלוהות בכל זמן ובכל מקום; עולם שבו התפקיד המרכזי של האדם זה לפתוח את העיניים הפנימיות - העין השלישית אם אתה רוצה לקרוא לזה כך הנקודה שבלב - הדת וכל המצוות ניתנו רק כמכשיר לפתיחת התודעה הפנימית הזו , עד להכרה שלא קיים דבר מלבד האלוהים .
אני חושב שכך נוצרות מפות חדשות. צריך רק לפתוח את המפות הישנות ולתת להן להיות מושפעות האחת מן השנייה. אנחנו לומדים כיום הרבה מאד מהמזרח הרחוק,
על השתיקה ועל המדיטציה .
ואולי אף יותר זה לא ישפר את היהדות. היהדות שנמסור בעקבות כך לבנינו תהיה יותר טובה ויותר עמוקה מזו שקבלנו מאבותינו.
אני בעד כל הדברים האלו, אבל אני חושב שצריכים להיות יהדות פתוחה והינדואיזם פתוח שחיים זה לצד זה ולא שילוב גמור של שניהם. כי אז אין לך את העומק שקיים בביטוי שיש לו דורות על דורות של שימוש, שיש לו אבות ואמהות .
קבלת אחריות על החיים הרוחניים שלי. אבל אני לא יכול לתת את זה כמרשם לכל אחד. אני כאמור מומר לחופש רוחני. אני מכיר בזה שלשם הידבקות, לשם הנשימה הארוכה של הקדושה, אני זקוק להרבה מאד חופש כדי להתקרב לַאחד, ולא יכול להיות כבול מידי בכבלים ההלכתיים. לכן אני צריך להיות אחראי על מה שנכון לי ומה שלא נכון לי לקבל מן העולם הרבני של אבותיי.
אני מאמין שאנחנו צריכים לראות את עצמנו כעם קדוש - לא עם שנבחר על ידי האל, אלא עם שבחר להתמסר לאל, להיות מסור מתחילתו לאידיאלים מסוימים. זו בחירה שלנו ואנחנו במידה מסוימת מושבעים ועומדים על כך מהר סיני - זאת אומרת שהקיום היהודי אינו סתם קיום. אנחנו לא נגיע לעולם לנורמאליות… אנחנו שואלים שאלות של מהות ערכית ואנושית על משמעות החיים. המסר העיקרי המוסרי שיש ליהדות למסור לעולם זה הוא המסר שכל אדם נברא בצלם אלוהים .
" אני מומר לחופש הרוחני " .
אין ספק שקיימת התעניינות מחודשת במערב בתורות רוחניות שהוזנחו במאות השנים האחרונות על ידי הציבור שנחשב לנאור ואינטליגנטי ומלומד. אני חושב שעברנו, עם תום מלחמת העולם השנייה, לעידן אחר.
הרי לפני עידן התרבות כל העולם היה דתי, ולפחות באופן רשמי עסק בשאלות של משמעות ותוכן החיים .הדת השתלטה אז על החיים והיא סיפקה תשובות, אבל ברור שלא כולם היו טיפוסים מחפשים ורק מיעוט התעניין בשאלות העמוקות של הקיום המטפיסי של הקבלה של הרוחניות .
המילה קבלה של מחשבות עמוקות על חדירה אל תחום האלוהי, שינוי מצבי תודעה וכולי ... כל מה שאנחנו נוטים לייחס למיסטיקה במיטבה .
התפיסה של המיסטיקה היהודית היא הכמיהה למחיקת האגו והשאיפה להגיע אל האחד הן השאיפות הגדולות. השאיפה הזו מולידה אכן גם ברכה, אבל זו לא ברכה שממוקדת באדם אחד אני מאמין באמת במיסטיקה רוחנית .

הנשמה .

הנפש קשורה ברוח, והרוח בנשמה, והנשמה במדרגת ספירת הבינה בעולם
הבריאה כמושג כללי = נשמה .
נשמה בתוך הגוף החלבוני ,נשמה שהייתה מלאה אור אינסוף ירדה
לעולם שלנו , התרוקנה ואיבדה את כל האור שהייתה מלאה בו ,
בעולם האינסוף = הבורא.
עד שהנשמה לא חוזרת לשורשים שלה היא ממשיכה להתגלגל עד
להתעוררות וההתמלאות מחדש ועד התיקון שלה .הנשמת בעודה בעולם
אינסוף לפני ירידתה לעולם שלנו הייתה מלאה באור עליון .
עם ירידתה למטה במדרגות היא התרוקנה מהאור , בכניסה לעולם שלנו היא איבדה את כל האור לנשמה שנמצאת בעולם שלנו מאיר אור מעולם העשייה,הוא מושך אליו את הנשמה ומכריח אותה לחזור לשורשה. אבל בגלל שהוא לא ממלא אותה אלא מאיר לה מרחוק ,הנשמה מרגישה את חסרון האור בתוכה ,חסרון זה גורם לה לייסורים .
כל הנשמות הם חלקים של נשמה אחת משותפת של אדם הראשון אשר נכללות זו בזו .רוחניות היא מהות חובקת היא האני האמיתי זוהי חיות מושלמת תכלית הקיום של הבריות רוחני - זהו מצב שבו הנשמה נמצאת בהתפתחות מתקדמת עם כוונות למען הבורא שורש לכל המציאות שהוא הכוח העליון .
נשמה היא החלק האלוהי האני העליון שבתוכנו האור, בחיים העליונים, מקור כל החיים ושורש כל ההוויות.
הנשמות אינן זהות בתיקונן הן לא יורדות ובאות ומופיעות באותו זמן .
רוחניות היא מעל הגוף החלבוני שלנו – רוחניות היא מעבר לחושים שלנו
מלבד העולם שלנו אותו אנו מרגישים קיים רובד עליון = עולם רוחני
ובהשגתו נבין יותר את העולם הזה ונקבל את התוצאה של
'' סובב ומסובב - סיבה ומסובב '' ( CAUSE & EFFECT ).
של החוק הכללי של המציאות .
הנשמה נשלטת על ידי חוקים אנלוגיים לחוקים הפיזיקאליים.
היא דבר מורכב המחוברת לחלקים רבים. ברמות השונות של הממדים וגם בחיים בעולם , הזה בתלת ממד דרך ההתהוות של ניצוץ (כלומר חלקיק נשמה). מרכיבים רבים של נשמה אחת מתפתחות במשורים רבים.
הנשמה מתבטא בתלת ממד דרך ניצוצות כלומר חלקיקי נשמה .
כל חלק כניצוץ , יוצר ובורא עולם של עצמו, בהתאם לרמת הרשימה שיצרה לה. אנו יוצרים מודעות לכך שאנו רק ניצוץ קטן של נשמה וכמונו יש חווים רבים המהווים חלק מאותה נשמה. אנו מבינים שכל תהליך שהוא בעצם חוויה, או בועה של אותה חוויה, הינו מראה של החוויה.
כל ביטוי חוויתי מקיים את התפתחותה של הנשמה ומשפיע על מכלול הניצוצות גם יחד.
בהמחשה את רעיון הניצוצות אפשר לראות את אותם ניצוצות כתאים של גוף אורגני כלשהו ,כל המכלול שנוצר מבטא את מהות הנשמה. אנו יוצרים מודעות שאנו רק חלק שבריר הנשמה .
הבריאה הנה יצירה מופלאה ומתמשכת ,המורכבת מתדרים המייצרים מצבים שונים של חוויות המקיימות את התהוות האור האלוהי.

פולסים וזיכרון - אונטולוגיה

האונטולוגיה היא הדרך בה אנו תופסים את העולם שסביבנו. שתי ההבחנות הנפוצות הן - האם "המציאות" היא מצב ממשי קיים ,שבו אנו חיים ואותו אנחנו חוקרים .או שמא היא למעשה הדרך המוגבלת שלנו כבני אדם לתפוס ולהגדיר את הקיום, והיא אינה העולם האמיתי .
בתורת הקוונטים סבורים שיש כוח אחר לא מוסבר שמתערב בתורת הפיזיקה וחוקותיה. כוח שלא מוסבר במושגים האנושיים שלנו .
רוחניות בקיום החוש השישי  .
שכל הכושר להבין ולחשוב נפש,רוח,נשמה יכולים למלא את החסר .
מבנה המוח
האונה המצחית (פרונטאלית) - אחראית לחשיבה ברמה גבוהה..
האונה הקודקודית (פריאטלית) - עיבוד קלט מישושי .
האונה העורפית (אוקסיפיטלית) - אזורים נרחבים בעיבוד קלט חזותי.
האונה הרקתית (טמפורלית) עיבוד קלט שמיעתי,תהליכי למידה, זיכרון ועיבוד המידע רגשי.

המוח שלנו.
המוח אינו מסוגל להבדיל בין דמיון למציאות. תמונת המציאות שיוצר המוח נוצרת על ידי תרגום פולסים חשמליים, מקור הפולסים החשמליים יכול להיות ממשי (חמשת החושים-מציאות), כמו דמיון (פנטזיה, המצאה).
ברמת התחושה והתוצאה.המוח לא יודע אם מקור האינפורמציה שהזרימה את אותם פולסים חשמליים האם הם מציאות או דמיון?
ההבחנה שעושה המוח, נעשית בהשוואה בין המציאות המתרחשת למציאות היסטורית(זיכרון), כלומר המוח מעבד נתונים שהוא מכיר על בסיס חוויה קודמת. לדוגמא :
כאשר אני רואה אדם הולך ברחוב, מתרחש התהליך הבא:
1.המוח שלי מזהה אובייקט בתנועה
2.האובייקט נע לקראתי
3.צורת האובייקט מוכרת
4.זוהי צורה של בן אדם .
אורכו של התהליך שתיארתי הוא אלפית השנייה, ובסופו צצה מחשבה בראשי - ''ישנו אדם שהולך לקראתי''.
העולם הזה הינו הרגשה בלבד. אנו קולטים את המידע המתקבל באמצעות חמשת החושים שלנו, ומעבדים אותו. זו הדרך היחידה שלנו להתקשר אל המציאות הסובבת אותנו. ברגע שאנחנו מצליחים להתעלות מעל אחד החושים שניתנו לנו, אנו מגיעים לתגליות שעשויות לשנות את פני האנושות.(מקבלי פרס נובל במדעים).
התפיסה הרווחת והמוגבלת, שבה חמשת החושים הם ספק המידע העיקרי שלנו. והרי כבר המדע יודע שחמשת החושים קולטים ראיית מציאות מוגבלת. כשאנו נמצאים במטוס, אנו רואים את הבתים קטנים מאוד. האם הם באמת קטנים או שהם נראים לנו קטנים מכיוון שהעין שלנו לא יכולה לסגל את הראיה למרחק ? אם יש קיר לפנינו, ואין אנו רואים מה שיש מאחוריו, האם באמת אין שום דבר מאחוריו ?
מה היה קורה, לו היינו מצליחים לפתח לא חוש קיים, אלא חוש חדש. אז היה נגלה לעינינו עולם שלם שלא ידענו, ואנחנו לא יודעים על קיומו. את החוש הנוסף הזה אפשר לרכוש. הוא שונה לחלוטין מאותם חמשת החושים בהם אנו עושים שימוש. החוש הזה הוא החוש הרוחני, וניתן לרכוש אותו על ידי לימוד חכמת הקבלה. לאחר שמצליח האדם לרכוש את החוש הזה, הוא מתחיל לחיות בשני עולמות מקבילים. הוא חש את תחושת העולם הזה, באמצעות חמשת החושים המוכרים לנו, ובנוסף, הוא חש גם את תחושת העולם הרוחני שמעבר.
האם זה אפשרי שנרגיש את כל מה שמסביבנו? האם יתכן ששם חבוי סוד הקיום שלנו והמפתח לשליטה בגורלנו ? אם השערתנו נכונה, הרי שחסר לנו חוש נוסף המסוגל לחוש גם את מה שאינו מורגש בחמשת החושים .
מהו הזיכרון
הזיכרון הוא האמצעי בעזרתו אנו מאחסנים מידע, מושגים וחוויות לגבי כל מני אירועים בהם לקחנו חלק בעבר.
בעזרת תאי העצב, כמובן. תאי העצב, הנמצאים ליד איברי החושים שלנו, קושרים קשרים עם תאי עצב שכנים שנמצאים במוח. כך נוצר בעצם מסלול זיכרון שדרכו עובר המידע בצורת אוֹת חשמלי. הקשרים
בין תאי העצב הם בעצם הבסיס לזיכרון.

"כבוד חכמים ינחלו"
 שהחכמה העליונה משרה אוירה של כבוד אמיתי "והכול נעשה משם" – הכוונה היא שכל הבריאה נוצרה על ידי התערבותה של ספירת החכמה – שנאמר "כולם בחכמה עשית" = בורא נברה .

בכל אדם נמצא חלק מ ''האין סוף ''חלק מנשמה אחת כללית נשמת אדם הראשון .
קיים קשר שבין בריאת עולם החומר לשימוש בו למטרה הרוחנית....הכוחות העליונים משתלשלים בהדרגה מן העולם הרוחני ויוצרים את עולם החומר עולם הגשמיות . תכלית הגשמיות להכשיר את האדם להיות אדם. להיות בעל כלי השפעה לקבלת האור האלוהי. להיות אדם רוחני.

חכמת הקבלה היא ה"פיזיקה" של העולם העליון. היא מסבירה לנו כיצד יורדים הכוחות העליונים שלב אחר שלב, משתלשלים בהדרגה מן העולם הרוחני ויוצרים את עולם החומר ...

עולם החומר נקלט אצלנו באמצעות תפיסת החושים ובאמצעות מה שאנו מרגישים ומבחינים בגופינו.

יש לנו אידיאות לנושאים חומריים כגון בתים והרים, ויש לנו אידיאות של צבעים וצלילים, של ריחות וטעמים. אידיאות אלה הן לא רצוניות, בעלות חיות בולטות ומפורדות על פי דרכן יש בהן מוכנות המעידות על קיום דברים דומים להן במציאות החיצונית.

היופי שבבריאה נועד לבעלי הנפש הרוחנית היודעים להודות על כך.

אלברט זקין

המודעות שלנו - סיגנלים תחושות

המודעות.


המודעות שלנו תלויה במוח שלנו ביכולתו לפנח תמונות איתותים , סיגנלים,תחושות , ללא התודעה, החושים ,התבונה ,והמודעות לא היינו יודעים כי אנו קיימים במציאות .

התודעה אינה מורכבת רק במוח , היא מורכבת מאיתותים וצרופים מושלמים...

אנו נמצאים כאן כדי להביא להמשכיות למודעות עצמית להביא לשיפור

האני ,להשפעה ,לרוח , לנשמה ,לאור ולתיקון של כל זה .

יש סיבה להיותנו כאן יש לנו מטרה בתודעתנו ,אנו מודעים

להימצאות שלנו ולמטרה שלשמה נבראנו.
האמת המוחלטת משאירה מקום לחשיבה ,הרי לפני שמגיעים אליה ...
"האני המודע " חשבתי ורק לאחר מכן השקתי שהיא אמת מוחלטת
על מנת לאשש...את הדברים .
החוויה יכולה להיות על טהרת הפנימיות ,כמו חוויה בחשיבה שהיא מנטאלית טהורה .
הנשמות שלנו הם ניצוצות של בורא העולם , לכל תיקון , אישי ,עצמי, וקבוצתי , אנו מקרבים טיהור פנימי כללי באמצעים תבוניים ורוחניים עד לאינסוף.

הנשמה בוחרת מרצון, לעבור את ההתנסות הנוספת, להיכנס לאישיות

הנשמה שבגוף האדם.

אם אנו רוצים לראות ,דרך הנקודה שמבטא את הנשמה ,עלינו לחדול

מהעמדה השיפוטית שלנו.כאשר אנו שופטים את האחר אנו יוצרים

אנרגיה שלילית .

אין אנו יכולים לשפוט את מה שרואים , בהעדר סיבות לא נראות מן העין.